מעצר ימים

​

מעצר לצורכי חקירה או מעצר ימים מעוגן בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),התשנ"ו - 1996 (להלן: חוק המעצרים). לנוחיות להלן נוסח החוק במלואו:

13. (א) שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:
(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה, מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.


ההליך הפלילי מתחיל כאשר מוגשת תלונה למשטרה על ידי מאן דהוא או כאשר מתקבל מידע במשטרה שפלוני ביצע עבירה. המידע יכול להתקבל  בדרכים שונות כגון; מידע מודיעיני, פרסום במדיה. כשמתקבל המידע, המשטרה תפתח בחקירה.

אולם, בחשד לביצוע עבירה שאינה פשע ( שהעונש הקבוע בחוק נמוך מ - 3 שנות מאסר) רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם אין בעבירה עניין לציבור.

למשטרת ישראל כגוף החוקר את העבירה ונסיבותיה יש מגוון עצום של פעולות חקירה ( דוגמא: חקירה מסוג תשאול, עימות,  מסדר זיהוי, מדובב ועוד כהנה וכהנה), סגנון החקירה ושימוש באמצעי החקירה השונים תלוי בסוג העבירה  ובנסיבות ביצועה. לכן אם זומנתם  להגיע למשטרה חשוב שתפנו ללא דיחוי לעורך דין פלילי מנוסה ומקצועי,  שכן לגרסתכם הראשונה אותה תמסרו במשטרה יהא משקל מכריע לגורל התיק כולו.

אם אין לכם אפשרות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה חשוב שתדעו כי הנכם רשאים לדרוש מהחוקר להיוועץ בעורך דין כמו כן הנכם רשאים לשמור על זכות השתיקה.

יודגש ויצוין, כי זכות השתיקה וזכות ההיוועצות עומדות לכם במשך כל החקירה ( דהיינו, הנכם רשאים להחליט באמצע החקירה שלא להשיב על שאלות החוקרים או לדרוש מהם שיתנו לכם להיפגש עם עורך דינכם ללא דיחוי).

לאחר שתמסרו את גרסתכם או שבנסיבות מסוימות תמנעו מלעשות כן ( ראה התנהלות בזמן חקירה) הקצין הממונה על החקירה ישחרר אתכם לביתכם, אלא אם כן:

עלה חשד שלא תופיעו להמשך חקירה.

עלה חשד שתשבשו את החקירה אם ע"י העלמת ראיות ואם ע"י השפעה על עדים.

עלה חשד כי שחרורכם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.

אם הנכם חשודים באחת מאלה:

עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם.

עבירת בטחון.

עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי.

עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.

עבירת אלימות בבן משפחה.

הנכם משוחררים  בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הפרתם תנאי מתנאי השחרור.
 
יש צורך לנקוט בהליכי חקירה שלא ניתן לקיימן, אלא כשהחשוד נתון במעצר.

במידה ונתקבלה החלטה לעצור אתכם, חובה להביאכם בפני שופט תוך 24 שעות ( בכפוף לחריגים).

אם נעצרתם לצרכי חקירה, החקירה  מוגבלת בזמן ומפוקחת ע"י בית המשפט. לבית המשפט יש סמכות לעצור אתכם לתקופה של 15 ימים, ולהאריך את התקופה בעוד 15 ימים נוספים. בכל אופן לבית המשפט אין סמכות להורות על מעצרכם לתקופה העולה על 30 ימים! (במקרים חריגים מאוד, בד"כ בעבירות של פשע חמור, ניתן להחזיק את העצור במעצר עד לתקופה של 75 ימים וזאת במידה ויתקבל לכך אישור מהיועץ המשפטי לממשלה).

בסיום החקירה תשוחררו לביתכם, אלא אם הצהיר התובע ( להלן: הצהרת תובע) כי יוגש נגדכם כתב אישום ובית המשפט ישוכנע  כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרכם עד תום ההליכים, רשאי בית המשפט להאריך את מעצרכם לתקופה שלא תעלה על 5 ימים נוספים.

בתקופה זו יוגש נגדכם כתב אישום לבית המשפט המוסמך ( עבירה עד 7 שנות מאסר לבית המשפט השלום ועבירה מעל 7 שנות מאסר לבית המשפט המחוזי, בכפוף לחריגים), ראה מעצר עד תום ההליכים.

כאמור, למשטרת ישראל יש מגוון עצום של פעולות חקירה. סדר פעולות החקירה, מהותן וכמותן משתנות מחקירה לחקירה ותלוים בהתפתחות החקירה המתבססת בין היתר על גרסתכם (לדוגמא, הוספת פרטים בזמן חקירה נוספת או עדים שלא צוינו בחקירה הראשונה, עלול להכשיר את הקרקע לבקשה להאריך את מעצרכם).

לכן חשוב לשכור שירותי עורך דין מקצועי שייעץ לכם כיצד להתנהג בחקירה על מנת להימנע ממעצר לקצרו למינימום ההכרחי.